לידתו של ישוע המשיח

______________________________________________________________

______________________________________________________________

אמנו המבורכת משתפת אותנו באמצעות לוז דה מריה בהתגלות חדשה שבה היא מאפשרת לנו להבין את התעלומה הגדולה של לידתו של אדוננו ישוע המשיח.

______________________________________________________________

בתי האהובה, העובדה שבני נולד בתנאים כה צנועים לא היתה צירוף מקרים, אלא טבעו של האב הנצחי כך שמהרגע הראשון האנושות יכלה להבין להיכנס לחיים הרוחניים ולקבל בברכה את תורתו של בני, עליה להתיר את כל מה שמשאיר אותם כבולים לאמונות אישיות כוזבות, לאגו שנשאר חזק באדם, לאיוולת האנושית ולענווה להסתכל על עצמם ולהכיר במה שהם חייבים לעזוב ומה עליהם לקחת כדי להתאחד לבני.

אני מבקש שכל יום יהיה כזה, שאיש האלוהים יכיר בכך שהאהבה חייבת לנצח בחיים ויזכור שבלי אהבה אנחנו כלום.

לא נסענו לבד, אלא בחברת המגינים שאלוהים האב שלח ללוות אותנו בדרך ולפני שנכנסנו לאורווה ההיא, המלאכים כבר היו שם, מאושרים, מחכים לכניסה שלנו. האורווה, המקום הצנוע ההוא, היה הארמון הגדול שבו צריך להיוולד בן האלוהים.

מלאכי אלוהים האב נעשו גלויים לעינינו ויוסף, הנערץ על ידי גדולתו, הבין שיותר מארמון היינו במקום היפה ביותר שיכול להתקיים על פני כדור הארץ. מיהרנו לנקות את המקום ומלאכי האלוהים עזרו לבעלי יוסף, והמקום, בניקיון ללא דופי, הוסדר להולדת בני, שקודם לכן הוכרז לי. המלאכים מבושמים בניחוחות שמימיים כה גדולים. הכרזתי על הלידה וספגתי בבטן שלי, שם האהבה האלוהית תגיע לאנושות, חודרת לתעלומה בלתי נתפסת שכזו.

הקור של הלילה גרם לי למהר, בעלי יוסף הדליק את האש ואני ביקשתי ממנו לנוח וג’וזף, שנכנס לחלום שהיה אקסטזה, צפה במה שקרה עם הלידה האלוהית.

הבריאה נשאה אותי והתמלאתי בפורטנטים גדולים יותר שמילאו את לבי, את נפשי, את מחשבתי, את תבונתי, את נשמתי ואת רוחי כדי לקבל בברכה “תעלומות קדושות” שלא התגלו לי קודם לכן. נלקחתי באקסטזה אלוהית עמוקה להביט בפניו של אלוהים והתמלאתי במדע אלוהי, זהירות, תקווה אלוהית, אהבה והבנה אלוהית…

השתטחתי לפני האב הנצחי קיבלתי את ברכתו הגדולה וכך הוד מלכותו העליון. הוא לקח את ידיי וקיבלתי את כל ההוראות לחינוך של מי יהפוך למושיע האנושות. פניי הקרינו את האור האלוהי שהאב שיקף בי, מודע למה שקורה, תוך שימוש מלא בחושיי, הוא הביט בי שהשתנה לפני הנוכחות הבלתי נתפסת הזו.

ברגעים ספורים הרגשתי את הילד שלי נע ברחמי בעוצמה, כבר מוכן להיוולד ולהיחשף על ידי הרוח האלוהית, ראיתי שהוא משתחרר מהקלויסטר שאלוהים ברא את האדם, ללא כל כאב. אהבת רחמי הייתה מאוחדת עם הרוח האלוהית ובתרומה מוחלטת, לא התנגדתי לשום התנגדות לרצון האלוהי, עם טבע מוחלט והוויה כמו הקריסטל לאור, נולד “הבן היחיד של האב”, על ידי עבודה וחסד של רוח הקודש, תוך שמירה על מצבי הבתולי, הכל היה נס של אהבה.

הסתכלתי על סן מיגל ועל סן רפאל והם העריצו את הילד שלי, טרנספיגורטיבי, יפה יותר ושופע מהשמש. עורו, שהתנקה לחלוטין, הקרין טוהר כזה, שאור גופו האלוהי עזב את המקום. הילד שלי ניתן לי בידי סן מיגל וסן גבריאל, ובאותו רגע קרה קולוקוויום אלוהי בין השניים: בני ואני התאחדנו והוא אוהב אהבת אמת ואני כמו אמו הביעה: אהובתי עבורי ואני עבור אהובתי…

אנחנו נכנסים לקולוקוויום אינטימי, ועם כל הזוהר האימהי שלי, מביטים בעיניים המבורכות האלה, אוהבים אותו ברצון האלוהי מהפסברה ועד הצלב.

כשעזבתי את המצב הזה, התקשרתי ליוסף והוא, מביט בילד, מזיל דמעות שזלגו על לחיו, זה שחיכיתי לו היה שם, ויתרתי עליו בזרועותיו של יוסף וביראה מוחלטת אני אוהב אותו באהבה נצחית.

הצנוע הגיע לסגוד לבני בגלל הצנוע הוא הממלכה.

__________________________________________________________

This entry was posted in עברית and tagged . Bookmark the permalink.